חגיגה לקוד החופשי – עוד מוצר קניני של קנוניקאל/אובונטו

הנה עוד הוכחה מבית היוצר של קנוניקאל/אובנטו לזה שפיתוח בקוד פתוח היא הדרך הנכונה לעשות את הדברים (אבל לא אצלם) –

"שוחרר" launchpad בגרסה 1.0 בטא

למי מכם שלא מכיר את launchpad אז מדובר בכלי קניני שרוב הקוד שלו סגור ומסוגר ובעזרתו מתנהל הטיפול בבאגים באובונטו.

לאובנטו יש המווון נימוקים מצויינים שאמורים למשוך פרויקטים בקוד פתוח לעבוד עם הכלי הקניני בקוד הסגור ורק נותר לתהות – אם פיתוח תוכנה חופשית בקוד פתוח הוא כל כך טוב אז למה הכלים של אובנטו אינם כאלה?!

אובונטו דרך אגב כבר ענו לשאלה הזו עם התשובה הטריויאלית והמוכרת –

"If we opened the code there could be two or three Launchpads out there, and that would defeat the purpose of having a single reference point."

על זה נאמר – אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב.

דרך אגב מכונת השיווק של אובנטו ממשיכה לתפקד נהדר וכבר היום תוכלו למצוא כותרות כמו A launchpad for better open-source code ורק מעניין איך זה שלמרות הכלי הגאוני הזה לא ניכרת באובונטו בקרת איכות גבוהה מבהפצות אחרות וגם לא טיפול טוב ומהיר יותר בבאגים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, קוד חופשי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על חגיגה לקוד החופשי – עוד מוצר קניני של קנוניקאל/אובונטו

  1. אראלי הגיב:

    הם נופלים לבור של כל הפצות הלינוקס המסחריות.

  2. מוטי הגיב:

    נו, שוין.
    תמיד תהיה לנו דביאן (או סלאקוור במקרה שלי).
    אישית מעולם לא ראיתי פסול בשימוש בתוכנה קניינית.
    כלומר, אני רואה המון חסרונות בשימוש בתוכנה קניינית, בטח ובטח כשזה קשור ללינוקס (זוכר את הדיונים על המערכת שקדמה לsubversion בניהול פיתוח הקרנל?)אבל אם הבחירה של מישהו להשתמש בתוכנה קניינית\קוד סגור?
    זו ההלוויה שלהם.
    בגישה הזו אנשים יסתכלו על אובנוטו בתור לינספייר2.

  3. dok2 הגיב:

    הבעיה שכל הזמן מטרידה אותי עם אובנטו זה שהם בדיוק כמו לינספייר ורק יצרו (בדרך מוצלחת וראויה להערכה) תדמית של הפצה חופשית.
    המתח הזה בין מי שכביכול מייצגים הצלחה של קוד פתוח ובין המציאות שכוללת כלים קניניים בקוד סגור, חלקים לא חופשיים שמפוזרים בכל רחבי ההפצה והסתרת רשיונות השימוש מטרידה ביותר.
    סוג של דיסוונאנס קוגניטיבי.
    סתם לדוגמה – הצגת ההפצה כמופלאה מבחינת תמיכה בחומרה כשכל ההבדל לעומת הפצות אחרות הוא הכללת קושחות קניניות (וגם עם אלו הם לא מבריקים יותר משאר החבורה).
    אני משער שללא התגובות הנלהבות (מתוזמנות היטב?) הדבר היה פחות מפריע.

  4. ik_5 הגיב:

    אני דווקא די מסמפט החלטות כאלו.
    אם לרגע תשתחררו מהתפיסה שבה הקוד הפתוח זה הדבר היחיד בעולם, אתם אולי תראו שיש כאן דרך להביא קהל חדש, אותם משתמשים פשוטים, שכרגע עובדים עם מערכת הפעלה לא חופשית.

    מה לעשות, לא כל דבר שהוא קוד פתוח הוא בהכרח טוב (ואני אומר את זה מתוך כאב, כי אני גם בעד תוכנה חופשית, ונמצא מספיק זמן בעולם הקוד הפתוח). אם נדע לשתף פעולה עם חברות מסחריות, או קוד לא בעל רישיון פתוח (מי משתמש כאן עם Skype ?), אנחנו נצליח להביא לעולמנו עוד אנשים, שכרגע יותר אכפת להם מהעבודה שלהם, מאשר כל אידיאולגיה שקיימת באוויר.

    אני עדיין זוכר את הנימוקים למה package manager זה אחד מהדברים הכי גרועים שלינוקס תכניס לעצמה, ובנתיים זה אחד מהדברים שגרמו לנו לחיים הרבה יותר קלים ומאושרים, שבזכותם, אני לפחות הצלחתי להמיר עוד כמה אנשים מעולם הWindows לעולם הלינוקס.

    אז בבקשה אל תתנגדו לרעיון, רק בגלל שהוא שונה ממה שאתם מכירים עד היום.

    תודה.

  5. DoK הגיב:

    הכלי המופלא הזה מופעל על ידי החברה שמפתחת אותו כבר תקופה לא קצרה.
    אתה יכול להעיד שניכר במוצרי אותה חברה שהם טובים יותר באיכותם ממוצרים מקבילים?! אולי תוכל להעיד שהטיפול בבאגים באותם מוצרים טוב מהטיפול בהם בפרויקטים אחרים?!

    ניקח לדוגמה פרויקט קוד פתוח טיפוסי כמו Xfce –
    ניהול הקוד של הפרויקט מתבצע באופן שקוף לחלוטין לפרויקטים אחרים במערכת SVN
    ניהול הטיפול בבאגים מתבצע באופן שקוף לפרויקטים אחרים בעזרת bugzilla
    דיונים שונים מתנהלים באופן שקוף לחלוטין ברשימות הדיוור.
    שלושת הכלים משתלבים זה בזה באופן גמיש.
    אם חברי הפרויקט היו רוצים בכך הם היו בקלות רבה מוצאים את אותם כלים תחת כנפי פרויקטים אחרים ואף זוכים להרשאות מתאימות לניהול.

    למה שפרויקט קוד פתוח יבחר בפתרון קניני בקוד סגור שלא מציע יתרונות טכניים על הפתרונות החופשיים?
    (הפתרון הקניני גם מחביא תחת כנפיו מיני בורות יקוש כמו הכנסת החברה המפתחת כבעלת זכויות יוצרים במקרה של שימוש בכלי התרגום הקניני שלה).
    הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שהכלי הסגור והקניני זוכה לגב חזק מבחינה שיווקית.
    לעניות דעתי זו לא סיבה מספקת לבחור בו.

  6. ik_5 הגיב:

    אז תתקין משהו אחר במקום ! אם כלי מסויים אינו טוב בשבילך, אתה מקבל את הכוח (בתוכנה חופשית) לבחור כלי אחר שיענה לצרכים שלך, או לבנות אחד בעצמך. אבל למה בגלל שהכלי אינו נותן מענה לצרכים שלך, אתה מייד פוסל אותו גם בשביל אחרים ?

    אני למשל לא אשתמש בכלי בכלל, אבל אני לדגומא משתמש בהתקנים הלא חופשיים של nvidia בשביל להשתמש בתלת מימד אצלי בלינוקס, ועבדתי תקופה קצרה עם תוכנה קניינית אשר נותנת תרשימים של מעגלים אלקטרוניים, אשר רצה בלינוקס… אני לא רואה שום פסול בדבר, אני רק רואה משהו מדהים -> תחרות ! אתה רוצה שישתמשו במוצר שלך (שהוא קוד פתוח), תעשה אותו טוב יותר, תעשה אותו ידידותי יותר, ותעשה אותו אטרקטיבי יותר מאשר המוצר המסחרי. לדעתי זה רק ישפר בטווח הרחוק את הקוד הפתוח, בכך שהוא יוכל להתחרות (גם בתפיסת העולם שלו) מול מוצר מסחרי. ובכך יבוא קץ הוויכוח "ראה את המוצר המסחרי, כמה הוא נותן מענה טוב יותר להידיוטה המצוי" (כן עברית גבוהה).

    אז, האם אתה מוכן להתחרות במוצר סגור באותה רמה ?

  7. dok2 הגיב:

    טוב, כאמור הגורם העיקרי שמטריד אותי כאן הוא הדיסונאנס שנוצר בין אובנטו שמשווקת תדמית של חופש לבין המוצרים שאינם חופשיים.
    לגבי עידוד תחרות – הכלי הזה משמח כמו גרסה חדשה של MS-Office

    מה שנכון זה שהוא נותן אלטרנטיבה ובאופן אישי היות שאני מאמין ביתרונות התוכנה החופשית אז אני אבחר בפתרון כזה (גם עם באופן זמני יהיו לו חסרונות מסוימים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s