ראיון עם שלומי פיש

ראיון זה הוא הראשון בסדרת ראיונות שאני מקווה לפרסם בשבועות הקרובים.

מטרת הראיונות היא להציג את הפרויקטים בהם עוסקים ישראלים שונים שמעורבים בתרומה לתוכנה חופשית וגם קצת את האנשים.

היה לי העונג לקיים את הראיון הראשון עם שלומי פיש.

בשעתו כשהתחלתי להתעסק עם מועדון הלינוקס בירושלים היה זה שלומי שהיה הראשון להציע את עזרתו ומאוחר יותר למדתי לגלות שהוא אחד מאותם אנשים שתמיד יהיו שם כשתתבקש עזרה בנושא כלשהו שקשור לתוכנה חופשית ובפרט בפרויקטים חברתיים שקשורים לנושא.

להלן הראיון כפי שהתקיים בערב יום שני התשיעי ביולי עם עריכות ממש קלות.

כרגיל תגובות יתקבלו בברכה (ובפרט בגלל הניסיון הקלוש שיש לי בקיום ראיונות).

DoK

נתחיל מהדברים הטריויאלים ואז נעבור לדברים המובנים מאליהם 😉

Shlomi

אוקיי. 🙂

מתי בפעם ראשונה שמעת על לינוקס וממתי אתה עובד עם לינוקס?

טוב, על יוניקס שמעתי כבר בתיכון, אבל לא כל כך הבנתי מה זה ולמה זה טוב.
על לינוקס שמעתי כשהתקבלתי לעבודה בקורטקסט – חברה ישראלית שעסקה בפיתוח לוו'ב עוד בתחילת הבום של האינטרנט.
הם סיפרו לי שהם מתכוונים לעבוד עם יוניקס, ושכדאי לי לקנות לינוקס על סי-די-רום ולהתקין אותו בבית.
אז התקנתי אותו במחשב שלי בבית, אחרי שכיווצתי את המחיצה והתחלתי להתנסות בו.
זה היה ב-1996.
ראוי לציין שבעבודה בקורטקסט עבדתי עם טעמי יוניקס אחרים בעבודה השוטפת.

איך היתה חווית ההתקנה הראשונה שלך? נתקלת בבעיות מיוחדות?

טוב, זה היה סלאקוור גרסה 2 כלשהי.
אני זוכר שהעתקתי את תוכן הסי-די-רום להארד דיסק, והתקנתי בעזרת שני דיסקטים.
לא נתקלתי בקשיים בהתקנה רבים אבל המערכת בקושי עבדה. זה היה 486 DX/2 עם 8 מגה בייט זכרון שבקושי הספיק ללינוקס שהתקנתי.
אני זוכר שהוא בא עם perl 4 כשהייתי צריך perl 5 לעבודה.
מאוחר יותר כשהתקנתי רד האט על מחשב יותר חזק וגם הגדרתי מחיצת swap הוא עבד יותר טוב.

אוקיי, נשמע כמו תיאור די משמח יחסית להתקנת לינוקס בשנת 1996
אז נעבור לשאלה הבאה
באילו מערכות הפעלה אתה משתמש באופן יומיומי?
ובאותו עניין עם איזו מערכת אתה עובד בבית ועל קצה מזלג מה הסיבות לבחירה בה?

באופן יום יומי אני משתמש בלינוקס. אני כרגע מריץ מנדריבה קוקר.
לפעמים אני עושה שימוש באחד מהמחשבים האחרים בבית שמריצים חלונות XP, אבל מכיוון שאני סולד מחלונות אני לא עושה בו שימוש קבוע.
הסיבה שאני אוהב לינוקס היא משום שאני מאוד רגיל לשילוב בין סביבת KDE הנוחה, הכוח של המעטפת (shell) ופרל וכן השילוב בין כל התוכנות שקיים בהפצת לינוקס כמו מנדריבה.
אני מוצא אותו טוב בהרבה ממה שחלונות מסוגלת לתת לי, ולכן כבר אינני סובל את השימוש בחלונות.

אוקיי, אז רק לשם הבהרה – אני מניח שמבחינתך אין הרבה הבדל בין ההפצות השונות והבחירה היא יותר עניין של הרגל

האמת היא שכאשר עבדתי על פדורה או אובונטו, נתקלתי במספר בעיות שלא קיימות במנדריבה ואני מניח שחלק גדול מהבעיות שאני נתקל בהן במנדריבה אינן קיימות בהפצות אחרות.

אוקיי אז נעבור לחלק שלשמו התכנסנו וזה סקירה של הפרויקטים בהם אתה מעורב

אוקיי.

למיטב ידיעתי אתה מעורב גם בפרויקטים של תכנות אבל גם בפרויקטים בעלי פן חברתי יותר ואני רוצה להתחיל דווקא מהחלק השני

אוקיי.

קודם כל באילו פרויקטים חברתיים אתה מעורב ומה אתה עושה במסגרתם?

טוב, ראשית אני מעורב במועדון הלינוקס התל אביבי – תלוקס – שם אני אחראי על לוח הזמנים ועל ניהול האתר.
מלבד זאת, אני חבר ועדת הביקורת של המקור, מה שלפחות לאחרונה, לא דורש ממני זמן רב, אבל בכל זאת זה עוזר קצת לקהילה בכך שאני מתנדב.
אני גם עוזר בארגון הכנסים של אוגוסט פינגווין בארץ.
לפעמים אני נתתי הרצאות למועדונים שונים בארץ.

אני משער שאחריות על לוח הזמנים של המועדון כוללת גם את גיוס המרצים ועמידה בקשר איתם?!

כן. אני נמצא בקשר עם המרצים, קובע להם זמנים המתאימים להם, מפרסם את ההרצאות, וכו.

למי שלא מכיר את המסגרת האמורה אני מרשה לעצמי להוסיף הבהרה שמדובר בדי הרבה התעסקות
אז מה בעצם מושך אותך לעסוק בפרויקטים האלו?

דבר ראשון, זה מהנה.
דבר שני, זה מביא סיפוק.
וגם לומדים מזה דברים חדשים, מכירים אנשים, יוצרים קשרים וכו.

תוכל מעט להרחיב על שני החלקים הראשונים?!

כלומר על זה שזה מהנה ומביא סיפוק?

כן, כלומר זאת די הרבה התעסקות ומה בעצם מקורות ההנאה והסיפוק?
נניח אם יגיעו שני אנשים להרצאה של תלוקס עדיין יהיה לך מזה סיפוק?!

סתם, אני די נהנה לבצע פעילויות יצרניות.

אז בעצם ההנאה שלך היא מעצם הפעילות ולא דווקא מהתוצאה שלה?!

גם, אבל גם התוצר הסופי מביא סיפוק.
זה תלוי – לפעמים מתאכזבים, אבל במקרים רבים יש הצלחה טובה, ולכן זה משתלם.
אם לא מנסים, גם לא מצליחים.

אוקיי 🙂
באילו פרויקטים אחרים אתה מעורב ומה אתה עושה במסגרתם?
אני יודע שאתה מעורב בין השאר בגימפ ובכתיבת מודולים של פרל

כן.
יש לי רשימה ממצה של פרוייקטים כאן – http://www.shlomifish.org/open-source/
הפרוייקט הראשון שעשיתי שהיה שווה משהו היה Freecell Solver.
אחריו עשיתי עוד מספר פרוייקטים משניים, וכן תרמתי קוד לגימפ.
וטלאים ל-Subversion.
וכן טלאים לתיעוד של פרל.
וזה נכון שיש לי מספר די גדול של מודולים ב-CPAN שהוא מאגר המודולים של פרל.

אז בהתיחס לפרויקטים שאתה מעורב בהם כיום מה מושך אותך לעסוק בפרויקטים האלו?
אם אני לא טועה יש לך חיבה מיוחדת לפרל כשפת סקריפטינג

כן, פרל היא השפה האהובה עלי.

אני מנצל הזמנות זאת כדי לקשר אל http://www.shlomifish.org/philosophy/computers/perl/ ‎‏ ובמיוחד אל
joy-of-perl

אוקיי.
מה מושך אותי? דבר ראשון, אני נהנה לתכנת.
דבר שני, זה נחמד לקבל משוב מאנשים אחרים שמעוניינים אולי להשתמש בפרוייקטים שאני עובד עליהם, לעבוד עם אנשים אחרים במקביל על פרוייקטים, לדבר עם אנשים מכל העולם בזמן אמת, וכו.

אני מניח שיש גם סיבות פרקטיות כמובן

כן, לפעמים אני פשוט צריך את הקוד ומעדיף לשחרר אותו לציבור במקום לשמור אותו לעצמי.

יהיה נכון לנחש שזה הגורם המרכזי בבחירת הפרויקטים בהם אתה מעורב או שלפעמים בחרת פרויקט בגלל האנשים שעוסקים בו?!

טוב, פעמים רבות יש לי עניין בפרוייקט בגלל שימוש פרקטי שאני עושה בו.
במקרה של Syscalltrack נעשיתי מעורב בפרוייקט בגלל שזה היה פרוייקט של מועדון הלינוקס החיפאי.

אוקיי אז נעבור לקטע סיכום קצר –
אתה כותב די הרבה מאמרים ומפרסם די הרבה בבלוגים שלך – יש קטעים מבינהם שאתה רוצה להמליץ כחומר קריאה למי שמעוניין להתחיל ולתרום לפרויקטים של תוכנה חופשית?

כן.
ראשית, המאמר "קוד פתוח, תוכנה חופשית וחיות אחרות" – שמסביר מה זה בכלל קוד פתוח.
שנית, המאמר "עצות לצעירים"
לבסוף המאמר "מהי השפה ההתחלתית הטוב ביותר" – שמסביר כיצד להתחיל ללמוד לתכנת.
וכמובן מומלץ לקרוא את http://www.catb.org/~esr/faqs/hacker-howto.html ואני מפנה לשם מה-"עצות לצעירים".

טוב אז לשאלת הסיכום המסורתית –
יש דברים אחרים שתרצה להגיד למי שמעונינים לתרום במסגרת עולם התוכנה החופשית?

דבר ראשון – ברוכים הבאים ואני מקווה שתהנו לתרום.
דבר שני – אנו זקוקים לכל עזרה אפשרית.

בנימה אופטימית זו נסכם?!

כן. אוקיי.

אז אני רוצה להודות לך שהסכמת לכלות את זמנך על הראיון הזה
ואני מקווה שיהיו מי שימצאו בו נקודת פתיחה לתרומה לתוכנה חופשית

Shlomi

אוקיי. תודה לך על הראיון.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אנשים, כללי, קוד חופשי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על ראיון עם שלומי פיש

  1. דור הגיב:

    רעיון מעניין, וראיון מעניין גם כן.
    אפשר לשאול מדוע אתה מסיים חלק גדול ממשפטי השאלה שלך בצירוף "?!" ? אני מוצא את זה מעט תמוה.

  2. DoK הגיב:

    משפט שאלה מתחיל במילת שאלה כמו "מה" "מי" וכו'
    משפטים שנאמרים בנימת שאלה אך אינם משפטי שאלה "אמיתיים" זוכים לצירוף "?!" שבא לציין כי הם מביעים… המממ.. סוג של תמיהה.
    כך לדוגמה ניתן לקרוא את המשפט "בנימה אופטימית זו נסכם" כציווי אם ילווה בסימן קריאה או כתהיה עם ילווה בצירוף "?!"
    האתר השפה העברית מתיחס לכך על קצה המזלג ובכל מקרה הוא אתר שימושי ומומלץ לעיון

  3. גונן הגיב:

    ריאיון מעניין.
    יש לי כמה הערות בנוגע לעריכה (לפחות כמו שאני הייתי רוצה לקרוא ריאיון כזה, ולא מנק' מבט של מראייו):
    1) ההצגה צריכה להיות טיפה פחות "שיחתית". ז"א לדעתי בכיף ניתן היה להשמיט "תגובות או-קיי" בנק' מסויימות. פרט לכך שהן ממחישות יותר את זה שהתקיימה שיחה (מה שברור עקב שמדובר בריאיון) זה קוטע את רצף הקריאה.
    2) משפטים כמו
    "יש לי רשימה ממצה של פרוייקטים כאן – http://www.shlomifish.org/open-source/ ‎"
    לדעתי עדיף להציג כך:
    "יש לי רשימה ממצה של פרוייקטים [[קישור=…]]באתר שלי[[סגור קישור]]"
    3) קטע כמו:
    "אני מנצל הזמנות זאת כדי לקשר אל…"
    לדעתי עדיף "להכניס לפי המרואיין" או לחילופין להציגו בצורת footnote או למצוא ניסוח שיותר נכנס להקשר של הפסקה.

    אבל סה"כ למראיין מתחיל זה טוב, וגם התוכן מעניין את הקוראים הפוטנציאלים.

    מקווה שלא חפרתי יותר מדי,
    גונן.

  4. dok2 הגיב:

    אני חושב שמה שבעצם חסר זו הבהרה שמדובר בראיון שנערך ב-ICQ.
    המדיום מביא לזה שלפעמים קל להכניס קישור כחלק מהמשפט.

    על כל פנים ההערות בהחלט מחכימות ואולי בפעם הבאה באמת אעשה קצת יותר עריכה.

    תודה.

  5. meital הגיב:

    כמה דברים:
    1)רעיון מגניב לעשות ראיונות!
    2)מדהים לשמוע כמה שלינוקס התפתחה בשנים האחרונות…
    3)יכול להיות שבאמת חסרה הבהרה שהראיון נערך בICQ למרות שאפשר להבין את זה מהסמיילי שיש באמצע.
    4)שניכם נשמעים סוגדים למנדריבה-למה? מה מיוחד בה? איזה בעיות קימות בהפצות אחרות שלא קיימות בה?

  6. dok2 הגיב:

    1. אודה אם תפרטי איפה בראיון נשמע שאנחנו סוגדים למנדריבה.
    (דווקא כשהוזכרה הפצה ספציפית ביקשתי הבהרה ואני חושב שדי ברור מהתשובה שגם שלומי לא חושב שמנדריבה היא פלא בריאה).

    2. תוכלי לקרוא די הרבה על מנדריבה בבלוג הזה ולחפש מה דומה ומה שונה בינה לבין הפצות אחרות.
    אם את רוצה דוגמה לבעיות שאין במנדריבה ויש בהפצות אחרות אז תוכלי לקרוא את התגובה שכתבתי בבלוג שלך.
    כמו ששלומי ציין יש למנדריבה גם יתרונות וגם חסרונות וההודאה בחלק השני היא מאפיין של קהילת מנדריבה שנעדר מחלק מהקהילות שצמחו סביב הפצות אחרות ובין הסיבות שגורמות לי להרגיש נח עם הקהילה של הפצה זו.

  7. דור הגיב:

    באתר שקישרת אליו מצויין במפורש:

    סימן שאלה וסימן קריאה ? !
    * הבעת פליאה והסתייגות.
    ריבוי סימני שאלה או קריאה עלול ליצור רושם צעקני ואפילו תוקפני. בסגנון יפה מומלץ להמנע מכך.

    לא נראה לי שהיגבת בפליאה או בהסתייגות במשפטים "אני משער שאחריות על לוח הזמנים של המועדון כוללת גם את גיוס המרצים ועמידה בקשר איתם?!", "בנימה אופטימית זו נסכם?!" ואחרים, ולכן אני חושב שלא נכון להשתמש בסימן זה.

  8. meital הגיב:

    טוב יש לי נטייה להקצין…לא יודעת לגבי שלומי פיש, אבל הבלוג שלך מלא בדברים על מנדריבה. פה מתבטאת הסגידה 😉

    רוב מה שאתה כותב בבלוג הוא על תרגום של מנדריבה, ולא על בעיות בה.
    אני פשוט מחפשת איזה הפצה להתקין עכשיו אז אני צריכה יתרונות (וחסרונות) למנדריבה.

  9. ויטלי הגיב:

    תודה! מאוד מעניין.

  10. ramon הגיב:

    אני חושב שעדיף להביא ראיון מובנה ולא לוג של שיחה.

    בעיתונות, קיים מבנה לאופן שבו ראיון צריך להיערך, רקע כללי על האדם, הישגים שלו ודעתו על נושאים מסויימים. אני חושב שעדיף להיצמד למבנה הזה.

    חוץ מזה, רעיון מגניב וראיון מעניין.

  11. ShB הגיב:

    יופי של רעיון.
    היה חסר לי קצת יותר רקע ופרטים על האיש כגון השכלה, מקצוע, עיסוק נוכחי וכו'.
    אני חושב שזה הופך את הראיון ליותר אישי, וקל יותר להזדהות.
    אני חושב שמעניין לגעת גם בפן הפילוסופי – אידאולוגי.
    🙂

  12. אסף הגיב:

    ראיונות נוספים עם פעילי קוד פתוח ישראלים, למרבה הצער רובם כבר לא ממש פעילים בקהילה:

    http://linmagazine.co.il/book/view/335

  13. ארתיום הגיב:

    דותן, רעיון מצוין… מחכה לעוד ראיונות…

  14. dok2 הגיב:

    דור
    כמו שציינתי ההתיחסות שם היא על קצה המזלג.
    אני מניח שמה שצד את עיניך הוא השימוש במונח "פליאה" ולא במונח בו אני השתמשתי "תמיהה" אז הנה זה בצורה פחות נוקשה –
    משפטים המביעים תמיהה/פליאה מסומנים על ידי "?!".

    מיטל
    מנדריבה היא ההפצה איתה אני עובד באופן יומיומי ובמסגרתה בחרתי לתרום.
    התרומה הרשמית שלי למנדריבה היא בנושא התרגום (עד שדוביקס יחזור לפעילות) ואני משתדל לדווח עליו למקרה שמישהו יחליט להצטרף למאמץ. מעבר לזה אני משתמש באופן קבוע בקוקר ומשתדל לדווח על באגים, מנסה לעזור במסגרת הקבוצה לשיפור התאמת Xfce למנדריבה, לפעמים עונה על שאלות בפורומים של ההפצה, לפעמים עונה על שאלות בפורומים בעברית וכותב מדריכים.
    בקיצור – בחרתי במנדריבה, נח לי עם ההפצה, אני מכיר אותה טוב למדי והבלוג הזה במידה מסוימת נועד להוות מקור מידע על מנדריבה לדוברי עברית.
    אם תבחרי לנסות את מנדריבה אני מקווה שאוכל לסייע לך בפתרון בעיות בהן תתקלי אם תפרסמי כאלו בפורומים.
    יתרונות וחסרונות כנראה תמצאי לבד כי זה בעיקר ענינים של טעם וריח (לא תשמעי ממני דברים כמו "זה פשוט עובד", "זה נותן שליטה מלאה במערכת", "יציב זה יציב" וסיסמאות שחלק מחובבי הפצות אחרות מדביקים להן).

    רמון וש"ב
    המטרה של הראיון מוגדרת בתחילתו והיא להציג את הפרויקטים ורק מעט את האדם. בהתאם לאמור ראיון זה רצוף קישורים (הן כאלו שנכתבו בשיחה והן רבים אחרים שהוספתי בעריכה) ואין בו שאלות אישיות מדי.
    אם אתם מעונינים לדעת עוד על שלומי תוכלו למצוא את דף הבית שלו מקושר בתחילת הראיון ותוכלו להגיע למפגשים של תלוקס (ולמעשה גם למפגשים של חובבי פיית'ון ופרל).

    תודה לכולכם על המשוב, הוא חשוב, ובין אם ארצה ובין אם לאו הרי שאתחשב בו בעתיד בראיונות ובקטעים אחרים שאכתוב כאן.

    שוב תודה

  15. אלי מרמור הגיב:

    תודה רבה?!

    😉

  16. פינגבאק: לשחרר את ווילי | מגירה 2.0

סגור לתגובות.