לפני כשלושה שבועות, כחודש ומחצה לפני הבחירות, החליטו שני מתמודדים על ראשות הממשלה וראש ממשלה מודח לצאת למבצע בעזה.
ליציאה למבצע קדמה תקופה של "רגיעה" אותה יזם ואליה דחף שר הבטחון אהוד ברק.
תקופת הרגיעה באה אחרי יותר משבע וחצי שנים בהם סופגה שדרות ירי משטחי עזה שהתגבר משמעותית עם עלית חמאס לשלטון אחרי בחירות בראשות הפלסטינית.
כחלק מלקחי מלחמת לבנון השניה הוגדרו יעדי המבצע בעזה בצורה מעורפלת ("שינוי המציאות בדרום").
היום, אחרי מעט יותר משלושה שבועות החליט הקבינט על הפסקת אש חד-צדדית של ישראל כשהחמאס ספג פגיעה קשה, כושר ההרתעה של צה"ל שוקם במידה ניכרת, הירי על דרום הארץ נמשך, גלעד שליט עדיין בשבי ולא ניכר כי חלה התקדמות בעינינו וישראל תלויה בגורמים זרים שימנעו הברחות נשק לעזה מגבול מצרים.
משפל מושבי אני רוצה להביע הערכה עצומה לרמטכ"ל גבי אשכנזי שאחראי לשינוי העצום שעבר צה"ל מאז שבפזיזות אופינית שלח אותו אולמרט ללבנון וליבי ליבי עם משפחתו של גלעד שליט שפוליטיקאים ציניים עושים ספינים על גבם פעם אחר פעם (מי בכלל זוכר שעמוס גלעד דיבר אישית עם נעם שליט וסיפר לו שענינו של גלעד היה ראשון במעלה בהסכם הרגיעה? מי בכלל זוכר את הסכם הרגיעה?).
כראש ממשלה ברק הצהיר כי כל התגרות מהצד הלבנוני תזכה לתגובה ניצחת אחרי נסיגת כוחות צה"ל מרצועת הבטחון וכולנו יודעים איך זה נגמר (חטיפת שלושה חיילים כעבור זמן קצר שלא זכתה לכל תגובה).
כראש ממשלה הצהיר שרון כי כל ירי מעזה יזכה לתגובה ניצחת אחרי ההתנתקות מעזה וכולנו יודעים איך זה נגמר.
היום הצהירו ברק ואולמרט כי כל התגרות של החמאס תענה בעוצמה – איך לדעתכם זה יגמר?
Foss-Fuzz 