אל תתנו להם עטים

לפני מספר חודשים בזמן שערכו של הדולר הלך ונשחק אל מול השקל הגבירו בבנק ישראל ערנות לנעשה בשוק ובשלב מסויים התערבו במסחר בגלל מה שהם כינו "כשל שוק" – מצב בו השוק אינו מתנהג בצורה סבירה ונתקף פאניקה שמזינה את עצמה.

לפני שבוע בערך ארע כשל חמור לא פחות בעולם התקשורת הישראלי כשדיווח על מקרה רצח של ילדה זכה לפמפום בלתי סביר ולכיסוי שקרקס היה מרגיש כגביר מעודן לידו (כנראה בעיקר בגלל מבנה המשפחה המורכב ולא כל כך בגלל רצח הילדה).

בכל כלי תקשורת שפתחתם באותה תקופה קראו לכם להזדעזע מהסיפור הנוראי שכמותו לא נראה במקומותינו ומפכ"ל המשטרה עמד על גדות הירקון והבטיח בפאתוס כי הם "לא ישאירו אבן על אבן ומטר על מטר בבוץ הנוראי הזה" (הציטוט אמיתי לחלוטין).
בין התגובות לכיסוי הקרקסי לא נדירות היו התהיות כיצד זה אין צורך ברשיון להורות, איפה היו רשויות הרווחה, למה המשטרה ביקשה צו איסור פרסום כשכל כך חשוב שההמונים יקבלו את מנת הדיווח הצהוב שלהם אבל משהו נשכח בתוך ההמולה.

היום כבר ברור מה נשכח – נשכחה האתיקה הבסיסית ביותר של סיקור עיתונאי והדבר עלה בחייהם של שני ילדים נוספים.

לא חסרות עדויות שקושרות בין אופן ומידת הדיווח על התאבדויות בכלי התקשורת לשכיחות מקרי ההתאבדות ועדויות דומות קל למצוא גם לגבי מקרי אנורקסיה. דיווח פומפוזי על מתאבדים ועל קורבנות אנורקסיה מביא אנשים נוספים לבחור בפתרון דומה. נקל להבין שכתבות שמאדירות את המתאבד או האנורקסי יביאו לבחירה של אנשים נוספים בדרך זו אבל כל איש תקשורת יודע (או לכל הפחות חייב לדעת) שגם כיסוי לא מחמיא אך נרחב של תופעות כאלו גורמות להעלאת הסבירות שמקרים דומים ישנו.

הקרקס נרגע מאז רק במעט כי הרי גופי התקשורת מצאו כאן את הפרפטה-מובילה שלהם בדמות כיסוי צהוב ופופוליסטי של מקרים נוראיים כשלעצמם שמביאים אנשים מעורערים נוספים למעשים שלא יעשו ואלו יוצרים רצף נהדר של סיבות לכיסוי צהוב וצעקני נוסף.

ניחא שלמדנו שוב כי הכתבים עצמם לא מסוגלים להציב לעצמם גבולות אבל אני תוהה איפה הגוף שהיה אמור לזהות את "כשל הסיקור" ולעצור אותו בזמן? (עורכי החדשות?) איפה הגוף שיפעל כדי לודא שהדברים לא ישנו? מי יתן את הדין על הכיסוי הקרקסי שעלה בחייהם של שני ילדים?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, פוליטי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אל תתנו להם עטים

  1. ik_5 הגיב:

    לא נותר לי אלא להסכים איתך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s