סיכום האולימפיאדה שלי – כבוד לספורטאים ובוז לעיתונאים

אני לא ספורטאי כורסא גדול מדי אבל מן הסתם גם אני צפיתי בחלק מאירועי האולימפיאדה וקראתי ושמעתי דיווחים.

יש משהו מאוד משמח באולימפיאדה הנוכחית מהבחינה הישראלית.

מצד אחד הספורטאים שיצגו את ישראל הגיעו להישגים מאוד יפים ובפרט אמורים הדברים בשחיה (כמעט כל שיא ישראלי שעמד למבחן נשבר), בהתעמלות אמנותית (מקום שמיני בגמר למתעמלת בודדת ומקום שישי בגמר קבוצתי), בהתעמלות קרקע (גמר במכשיר בודד) ובשיט (מדלית ארד לצוברי בגלשני מפרש, מקום רביעי לבנות ב-470, מקום 14 לדוידוביץ' בגלשני מפרש).

מצד שני בזמן שעיתונאים רבים המשיכו לזנב בספורטאים שיצגו את ישראל עם שאלות של "למה נכשלת?" ואחר כך הכתרת כל נימוק בכותרת "עוד תירוצים" (בפרט אפשר להזכיר כאן את כתבי תכנית כיסוי האולימפיאדה של גל"ץ, את גילי שם טוב מהערוץ הראשון, מיקי שגיא וסער הס מ-ynet ואחרים) נשמעו עוד ועוד קולות מכיוונים שונים שקראו להפסיק ולעלוב בספורטאים שיצגו אותנו בצורה יפה מאוד במקצועות שאותם שדרים וכתבים לא מקדישים להם יותר משעה בשנה ואחרי שהם מקבלים תגמול עלוב עבור השקעה אדירה של שנים רבות.
הרבה מאותם קולות עלו מהתגובות באתרי האינטרנט אבל הם חלחלו די מהר גם אל חלק מהשדרים והכתבים וכך אפשר היה למצוא באולפן הערוץ הראשון את בוני גינצבורג מצידו האחד של האולפן מחמיא על ההישגים ומכיר במגבלות ומצד שני את גילי שם טוב מתיחסת אל ספורטאים שהגיעו לפסגה כאל אחרון הכדורגלנים שהיא נוהגת להלל בימים כתיקונם.

כך שבסך הכל האולימפיאדה הזו בהחלט משאירה טעם של עוד ואני מקווה שעד הפעם הבאה ידעו חלקים רחבים יותר בתקשורת ובעסקנות הספורט להעריך הישגים מרשימים גם כשאלו אינם מביאים מדליות אלא "רק" מקום רביעי "מאכזב".

נ.ב. יש ברדיפה אחרי "המדליות כחזות הכל" מהערצת השררה וסמלי הכח שמאפיינת לרוע המזל חלקים ניכרים בתקשורת הישראלית המאתרגת והצינית ובעסקנות באשר היא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, פוליטי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סיכום האולימפיאדה שלי – כבוד לספורטאים ובוז לעיתונאים

  1. מאיר הגיב:

    כמוך כמוני, לא הצלחתי להבין את השאלות האלה. נראה שתרבות ה"אופירה אסייג" משתלטת על כל חלקה בעיתונות הספורט (המודפסת או המקוונת) 😡

  2. elcuco הגיב:

    אותי הכי עצבן שהוועד האולפימי אמר שיש ספורטאים שקיבלו תנאים יותר מדי טובים.

    יש לנו מתעמל שמדורג במקום שמיני בעולם.
    יש לנו נבחרת שיט שמדורגת במקום רביעי בעולם.
    יש לנו מבחרת ריטמיקה שמדורגת מקום שישי בעולם.

    ברור איפה הכישלון – בהסברה, ולא בספורטאים. בחינוך ולא בספורטאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s