ראיון עם מאיר קריחלי

ראיון זה הוא הרביעי בסדרת ראיונות שמטרתם להציג את הפרויקטים בהם עוסקים ישראלים שונים שמעורבים בתרומה לתוכנה חופשית וגם קצת את האנשים.

המרואיין הפעם הוא מאיר קריחלי שמוכר לרבים כאחד ממפעילי האתר הפופולרי Whatsup.org.il לתמיכה טכנית וחדשות על תוכנה חופשית.

מאיר הוא גם שותף ב-אם.קיי.סופט מערכות, חברה המספקת פתרונות מחשוב שמבוססים במידה רבה על תוכנות קוד פתוח כך שהפעם בנוסף לרקע ולסקירת הפרויקטים בהם הוא מעורב תוכלו לקרוא בסוף הראיון גם מעט על ההיבט העסקי של תוכנות קוד פתוח.

DoK

השאלה הקבועה להתחלה היא מתי בפעם הראשונה שמעת על לינוקס ומתי התחלת לעבוד עם המערכת?

MKsoft

אני לא ממש זוכר, אני די פריק של מערכות הפעלה ותמיד ניסיתי (והשתמשתי) במגוון מערכות כולל גרסאות עלומות של לינוקס. היו לפניה אך הראשונה שאני זוכר בבירור הייתה רד-האט 5.

ממתי אתה ממש עובד עם המערכת על שולחן העבודה?
מתי היא הפכה ממוקד ללימוד למוקד לשימוש?

די מזמן, הייתי בונה את KDE מ-cvs (אאל"ט זה היה כבר על סוזה 6.x) עוד לפני ששוחררה גרסה 1 – בסביבות 1998?!
ומשתמש בה כמובן צוחק

אתה משתמש כיום בעוד מערכות הפעלה באופן יומיומי?

לא, לינוקס משמשת אותי באופן קבוע. במסגרת העבודה, אני גם מפתח ותומך במשתמשי חלונות ובאתרים עם IE אז יש לי מספר מכונות כאלה ב-vmware אך מעבר לכך מערכת ההפעלה המשמשת אותי באופן יומיומי ובפיתוח היא לינוקס.
הייתי רוצה לנסות גם את FreeBSD ואופן סולאריס אך אני לא מספיק להגיע לכך.

בבית יש לכם רק לינוקס?!

בית/עבודה – אותו הדבר , המחשב הנייד הולך איתי לכל מקום 🙂
אני המשתמש העיקרי במחשב, את אישתי זה לא כל כך מעניין (מעבר לגלישה אקראית) והתינוקת מסתפקת בפלאש של ה-teletubbies

נדלג על השאלה של "איזו מערכת משמשת אותך בשולחן העבודה" ונעבור ישר לגרסה המשודרגת של "אילו מערכות משמשות אותך בשולחן העבודה?"

הפצה זה לא דבר קבוע אצלי, אני מחליף כל מספר שבועות/חודשים, בין היתר כדי שאוכל ללמוד טוב יותר יתרונות וחסרונות של כל אחת וגם כדי שאוכל לתת תמיכה טובה יותר בפורומים.
‫בסיבוב האחרון היו סלאק אובונטו וג'נטו, אבל זו שאני הכי נהנה ממנה ועובד איתה כעת לאורך מספר שבועות היא ArchLinux.
לגבי סביבת עבודה: גנום זוכה בנקודות. אין לי סביבת עבודה (בלינוקס ובכלל) שאני ממש מרוצה ממנה ואוהב אותה, זו שהכי אהבתי הייתה OS/2

מה אתה אוהב ב-Arch?

הפשטות. קלות הניהול וההגדרות. אחד הדברים שאני אוהב להתעסק בהם ולבדוק בהפצות השונות הוא בניית חבילות. לדוגמא: יצירת deb היא פשוט סיוט בהשוואה לשיטות האחרות. ה-PKGBUILD של ArchLinux היא פשוט תענוג. גם pacman הוא מנהל חבילות משובח.
אחד הדברים שאני מעריך בפיתוח ובתכנות הוא פשטות ובהירות. ההפצות של היום הופכות יותר מורכבות במרדף אחר שולחן העבודה של המשתמש הממוצע (ויש לזה מקום), אך באיזשהו מקום אני מעדיף "לחזור לשורשים".

יכול להיות שדביאן באמת לא ברשימה?!

דביאן היא בין החביבות עלי, אך אני מעדיף להשתמש בה כרגע בשרת – במיוחד בגלל עדכון איטי יחסית של גנום (גם בענפי ה-testing וה-unstable).

אתה מחפש הפצה שתתאים לך או שאתה פשוט אוהב להחליף ולהתעדכן?

אין לי בעיה עם הפצות שמתאימות לי, יש לי כמה שאני ממש אוהב. אני פשוט אוהב לעקוב אחרי שיטות וגישות שונות. עבורי הן כלים ונחמד שיש מספר כלים בארגז להתאים למטרה.

טוב, אז למה בכלל לינוקס על שולחן העבודה? ניסית לעבוד עם XP בבית?!

בוודאי,הזכרתי כבר שאני פריק של מערכות הפעלה, שכחת?!
בכל אופן אפשר פשוט לשאול הפוך: "למה לא?" – זה עושה את העבודה, אין מגבלות רישוי, אין אקטיביזציה, אין צורך בתחזוקה שוטפת וזה שהקוד זמין הוא יתרון גם מכיוון שאני גם אוהב תכנות.

המשיכו לקריאה על הפרויקטים בהם מאיר מעורב


בוא נעבור לעניין שלשמו התכנסנו -אני נוהג לחלק את הפרויקטים שהמרואיינים מעורבים בהם לפרויקטים חברתיים ולפרויקטים של פיתוח.
היות ואתה מוכר לרבים מהפרויקטים החברתיים בהם אתה מעורב אז אולי תספר בתור התחלה דווקא על הפרויקטים בהם אתה משתתף כמפתח?!

לא הרבה כמו שהייתי רוצה 😦 לצערי ווטסאפ שואב ממני כמות זמן רבה, וגרם לכך שהפכתי למנהל יותר מאשר מפתח (ואני סובל מכך).
היום מה שמעניין אותי ומושך את מירב תשומת ליבי היא Django – שם אני מתרגם והוספתי את ה-patch לתמיכה ב-BiDi.
פועל יוצא מכך היא העבודה על "להק" (אפשר להתרשם בכתובת http://lahak.whatsup.org.il/ מישום חלקי, DoK).
אני מפתח יישומי ווב כבר מספר שנים. תקופה ארוכה מאוד ב-PHP (שם גם הייתי פעיל ברשימות הדיוור), בג'אווה ובפייתון.

למה בחרת בפרויקט הזה? יש מגוון של מערכות שמתחרות על התחום הזה מה היה מיוחד ב- Django?

הזכרתי כבר לפני: פשטות ובהירות. זה גם מה שמושך אותי לפייתון. את Ruby On Rails לא אהבתי רק בגלל השפה. מכיוון שהקוד כל כך נקי וברור, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מסתכל בקוד של Django במקום להציץ בתיעוד (שגם הוא מצויין – ובין הסיבות שהשפיעו על הבחירה בה).
נ.ב.: לעידו קנר, גם אני חובב לא קטן של פסקל (ודלפי בפרט)

אבל בעצם בחרת מערכת שבזמן שנעשתה הבחירה היא היתה נחותה ממערכות מקבילות מבחינת התמיכה בעברית.
בחרת אותה רק בגלל היכולת להרחיב אותה או שחיפשת כאן גם מקום ליצור דברים למידותיך?

היא לא הייתה נחותה בתמיכה בעברית, פשוט במערכות אחרות אין תמיכה כזו קריצה (מעבר לתרגום כמובן)

דרופאל תומכת טוב למדי בדו כיווניות ויש גם פלטפורמות של Zope שיכולות להתאים לאותן משימות. התמיכה בדו כיווניות ב-Django הגיעה כשאלו כבר היו בגרסאות יציבות של המערכות האחרות

את Zope פסלתי בגלל שהיא מורכבת מאוד – משהו שאני לא אוהב כאשר אפשר להשיג מטרות דומות עם תשתיות פשוטות יותר.
לגבי PHP לצערי די הרמתי ידיים,מניסיון של שנים גם עם מערכות שונות. התייאשתי מלצפות שאנשים ידעו לכתוב קוד מספיק בטוח (גם אני שעובד בה מספר שנים עדיין מספספס משהו פה ושם). יש דברים שפלטפורמות אחרות מסוככות עליך. גם התמיכה שלה ביוניקוד לוקה בחסר (צפוי לתקן ב-PHP 6). את דרופאל בחנתי לווטסאפ, אבל הניהול מסורבל ודברים קטנים אחרים הפריעו לי (לדוגמא: דבר חשוב לי בלהק הוא לא להשתמש בתווים בעייתים מבחינת כיווניות ל-markup, כמו תגים של HTML או סוגריים).

בעבר היית מעורב בכרמל (אני מקווה שכאן אני לא טועה), שם גם בעצם היתה בניה של פלטפורמה מהבסיס כשהיו חלופות שהיו יכולות לתת נקודת התחלה קצת יותר מתקדמת.

את כרמל גיל אושר פיתח, ואני עזרתי וייעצתי לו מהבחינה הטכנית. אחד הדברים ש"להק" מתוכננת עבורו היא תשתית למודולים, ואני מתעתד להעביר (ולשפר את המערכת) לתשתית הזו כשתהיה מוכנה.

הרושם הוא שאתה בעצם מעדיף לבנות לעצמך את כלי העבודה מאשר לקחת דבר מוכן ולשנות אותו, יש בזה גרעין של אמת?!

בטח, כל מתכנת אוהב את זה 😉 אבל לא במקרה הזה. אין אף מערכת שתוכננה במיוחד לצרכים של משתמשים דו-כיווניים. כבר כתבתי על המגבלות של מערכות קיימות בנושא הזה (כגון קישורים לעמודים בוויקי), אם יש צורך אחזור עליהן שוב.
כדי לבצע שינויים כאלה בחלק מהמקרים היה צריך לבצע שינויים עמוקים בתשתיות, ובד"כ הן לא מתקבלות יפה ב-upstream – מה שמוביל לצורך של תחזוקת פורקים מקומיים (מעבר לקבצי תרגום ישנם נושאים נוספים) או עצמאיים (כמו שבווטסאפ אנו תקועים עם גרסה ישנה של פוסטניוק).
העובדה ש-Django הכניסו בשמחה את השינויים הדרושים לעברית ודו-כיווניות היוותה סימן מעודד עבורי.

אז מה בעצם שונה בין להק ו-Django ואיפה הן מתחברות?

אין שוני או התנגשות: Django היא התשתית לפיתוח, להק נבנית עליה (כמו היחס בין zope ל-plone).

בוא נעבור לווטסאפ… זה נראה כמו עבודה די סיזיפית. אני משער שיש הרבה משתמשים מרוצים אבל באופן טבעי מי שמשמיע את דעתו הם דווקא אלו שיש להם ביקורת ולא תמיד בצורה של הצעות לשיפור, מאיפה לעזאזל אתה מוצא את הכח לזה?!

נכון, לשמחתי (או צערי) פתחתי עור די עבה, אחרת קשה להמשיך בכך. מדובר במצב שהרוב הם צרכנים ומעט מאוד יצרנים.
כדי לסבר את האוזן, ווטסאפ לוקחת לי בממוצע בין 4 ל-6 שעות יומיות, מדי יום.
היו פעמים רבות שחשבתי כבר, די, מספיק. אך יש לי תחושת מחוייבות לאתר שגורמת לנו (יהודה ואנוכי) להמשיך. הפעם האחרונה הייתה עם הסיפור של קניית אקטקום והחשש להמשך קיום האתר. באיזשהו מקום חשבתי: "אולי שייסגר כבר וזהו" – אך התגובות וההצעות הרבות לעזרה עודדו להמשיך (חבל שנדיר).
אבל לא יודע עוד כמה זמן אוכל למשוך כך. האתר עלה לי במשאבים רבים.

זה נשמע כמו ממש הרבה זמן… אני מעריך שרובו מושקע במלאכת אדמיניסטרציה שלמעטים יש הרשאות לבצע אותה – באילו דרכים אנשים יכולים לסייע לאתר בכל זאת?

הדבר העיקרי הוא שליחת ידיעות וטיפול בוויקי. באיזשהו מקום מפריע שיש רק צרכנות. הרי קוראים נתקלים בידיעות מעניינות, מדוע לא לשלוח בתור ידיעה ? כל ידיעה שנכתבת גוזלת לי בין רבע לחצי שעה בממוצע – כולל קריאה מלאה של התוכן המקושר ו/או מידע וקישורים נוספים. מה שמוביל לזה שיש פחות זמן לטיפול באתר, הוספת תכונות חדשות, ובכלל השתתפות בפיתוח בפרוייקטים נוספים.
לדוגמא: בזמן שאורי שרף עזב את ווטסאפ הייתי מפתח של פרוייקט gentoo-stats ומתחזק החבילה של Firebird ועוד כמה דברים קטנים שם (כגון טיפול בקולמוס וכדו). נאלצתי לפרוש כדי שווסטאפ לא ייפגע, אך כל הפיתוח שם נפגע (gentoo-stats לא הושלם ככל הידוע לי).

מי שמעוניין לסייע בפיתוח להק יש מקום גם לזה?! או אולי יש תחומים אחרים בהם יכולים להשתלב מי שדווקא מעונינים בצד של הפיתוח של האתר (סינון ספאם וכו')

בוודאי, אני אשמח. כל הקוד זמין ב-http://lahak.python-hosting.com. יש עוד מספיק עבודה שם.
אני כרגע עובד על הפורומים (עד כמה שאני יכול להקדיש לכך זמן). היעד הראשוני של המערכת הוא להחליף את הקיים כרגע בווטסאפ. הייתי שמח אם היו מיישמים מנגנון לידיעות ו/או הודעות פרטיות.

מה הידע שנדרש ממי שרוצה לעזור בפיתוח? צריך משהו מעבר למוטיבציה?!

בגדול: ראשית ניסיון בפיתוח יישומי ווב. לאחר מכן ידע בפייתון ו-Django (שלא צריכים להיות מסובכים מדי לרכישה) וכמובן שמומלץ להציץ בקוד של להק, יש שם דוגמאות שימוש במגוון של טכניקות (כולל כאלה שהוזכרו בכיתת האומן של Django).

אתה מעורב גם בפרויקט חצור מעבר לארוח האתר?!

לא ישירות (זה די רחוק עבורי ואיני נוהג). שים לב שלא מדובר רק באירוח האתר, החצי השני (או הראשון, תלוי איך מסתכלים על זה) הוא אתר התמיכה לבתי הספר אשר רץ עליה, ומהווה משוב, תמיכה והגדרת צרכים חשובה מאוד ללהק (כמו גם מימון ראשוני שהתחיל את הפרוייקט)

היות ואתה גם מתפרנס מתוכנה חופשית אז תוכל אולי להציג את העסק שלך? מה בעצם אתם מוכרים ואיך מוכרים דברים בחינם? קריצה

ראשית להבהיר: לצערי איני מתפרנס אך ורק מתוכנה חופשית. קשה לי לשכנע את השותף שלי לשחרר – זו עבודה סזיפית.
מה שמוכרים בעצם הוא שירות. מעבר ובנוסף לשירותי תמיכה, היכולת לבצע אינטגרציה בין מערכות שונות לתפירת פתרונות הדרושים לעסקים (בעיקר קטנים ובינוניים שאין להם יכולת לעשות זאת בעצמם ומבצעים outsourcing של המחשוב). פועל יוצא הוא הצורך לכסות תחומים רבים (הן בחומרה ותשתיות והן בתוכנה).

אתם מציעים את לינוקס גם כפתרון לשולחן העבודה או רק בתור backend?

גם, אך זה תהליך – במיוחד כאשר יש יישומים עסקיים קיימים. השלב הראשון הוא העברה לשימוש בתוכנות מרובות פלטפורמות (חלק לא מבוטל מלקוחותינו משתמש לדוגמא ב-thunderbird לדוא"ל, כולם על IMAP).
פיילוט שאמור להיות מוקם בקרוב אצל אחד מלקוחותינו הוא החלפת מערכת ההפעלה של סוכנים ניידים בלינוקס. ממילא השימוש שלהם הוא התחברות ב-RDP מעל VPN לאפליקציות. אין להם סיבה להשתמש במערכות אחרות – מה גם שבלינוקס היה קל יותר לתפור להם פתרון פשוט לחיבור (שתלוי במיקום: רשת פנימית, אלחוטית או סלולרית) – השימוש של זה ב-XP מסורבל יותר (גם מכיוון שהם משתמשים בחשבונות מוגבלים)

אני מבין שהדגש הוא על פתרונות תקניים אבל מעבר לזה אתה מרגיש שינוי בנכונות לקבל פתרונות חופשיים בזמן האחרון?

כן, ואני יכול להעיד (בשמחה או צער – תלוי מי מסתכל) שלהתנהלות ה-BSA יש חלק לא קטן בנדון.
לאחר שעסקים מבינים את ה"פטור" מרישיונות ומגבלות, ברור להם הנושא הרבה יותר. כמובן שקשה לומר שהגענו אל המנוחה והנחלה בנושא זו רק תחילת הטיפוס.

נסיים במסר לאומה?!
יש נקודת פתיחה שהיית ממליץ עליה למי שמעוניין לתרום לתוכנה חופשית? אתר מעניין לבקר בו?! ידע בסיסי שפשוט אסור לפספס?!

מסר לאומה:
אל תהיו רק צרכנים, אחרת המודל יקרוס, מותר גם לייצר תוכן וקוד מדי פעם.

אתר מעניין:
מכיוון שאני אוהב מערכות הפעלה, OSNews הוא די דף הבית שלי, אך זה לא בהכרח קשור לתוכנה חופשית צוחק

ידע בסיסי:
לא חושב שנדרש, יש כל כך הרבה תחומים שאפשר לתרום: תיעוד, תמיכה ועזרה, תרגום וכמובן לא פחות חשוב: כתיבת קוד. אם ניקח מהמקרה שלי ושל אחרים: אם אלו שיכולים לכתוב נאלצים לעשות את כל השאר פחות קוד נכתב.

אז מה צריך בבסיס לדעתי:
סקרנות בריאה וגוגל אחד.

משפט שאני אוהב:
"אין הביישן למד, ואין הקפדן מלמד"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנשים, כללי, קוד חופשי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על ראיון עם מאיר קריחלי

  1. אייל לוין הגיב:

    ממש כיף לקרוא את הראיונות. כל הכבוד על היוזמה!

  2. מ הגיב:

    איפה יש תמונה של מאיר ?

  3. רם מתתיהו הגיב:

    מאיר הוא אחלה אדם ואדם שאני מעריך מאוד
    הוא משקיע המון מעצמו ועובד קשה בשביל מה שהוא רוצה
    רק רציתי להגיד – כל הכבוד!!!
    🙂 נתראה באוגוסט פינגווין

    בקשר למערכות ווב, אני מקווה שבקרוב אני אוכל להציג גם מערכת ווב פתוחה, אמנם הפיתוח שלה וותיק ונמשך כבר תקופה ארוכה, אך בזמן האחרון הוא מתקדם בקצב גדול כתוצאה מעבודה על אתר sportlife.co.il. לאחר השדרוגים המשמעותיים שאני הולך לעשות אני אעלה את המערכת החדשה לlinuxfun, וגם אשחרר אותה תחת GPLV3 ואולי גם סוף סוף אשתמש באתר הפרוייקט שהקמתי באתר berlios . 😛

  4. ארתיום הגיב:

    ראשית כל תודה רבה על הראיון המעניין.

    שנית, לאחר קריאה של הראיון אני יכול להגיד רק דבר אחד…

    מאיר, אני מצדיע לך!

  5. אוהד הגיב:

    כל הכבוד!!

  6. ZooZ הגיב:

    אחלה ראיון!

  7. z4ziggy הגיב:

    מאיר, אני לא חושב שאי פעם יצא לי לומר לך, אבל אתה פשוט "שפיץ". כולם יודעים שוואטסאפ חי ובועט בעיקר בזכותך, ועל כך (ועוד הרבה) – "מלאן ת'אלפים תודות".

    והראיון עצמו – נפלא כתמיד (תודה DOK).

  8. dok2 הגיב:

    תודה לכולכם על המשוב, אני מקווה שזה סימן שנמצא האיזון בין רצון הקוראים להכיר את האנשים לבין השאיפה שלי לתת במה ראויה לפרויקטים.

    למי שמעוניין בתמונות של מאיר אני ממליץ על ביקור במוזיאון לאמנות מודרנית בשביל לטעום מהגישה הקונספטואלית של תחילת הדרך ובלובר כדי לראות עבודות מאוחרות יותר 😉

  9. mksoft הגיב:

    תודה על כל הנכתב פה, מאוד נחמד לשמוע זאת מדי פעם 🙂 ממש מעריך את זה.

    לגבי התמונה, מדוע ? אתה אוסף תמונות של קשישים ? לא רוצה לישון בלילה ? :mrgreen: עם זאת אני מתכוון להגיע לאוגוסט פינגווין, נוכל להפגש שם.

  10. mksoft הגיב:

    ושכחתי: תודה לדותן על סדרת הראיונות. בתור אחד שעבר את "הסיוט הזה" 😉 יש לי הערכה לזמן הרב שהוא משקיע בביצוע הראיונות ועריכתם לפני הפרסום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s