הייתי היום במפגש של מועדון הלינוקס בירושלים.
התירוץ לארגון המפגש היה ביקור של מיכאל שילו.
כבר הרבה זמן שהפעילות היחידה במועדון היא מפגשים חברתיים במוצ"ש וכבר הרבה זמן שאני מוותר על המפגשים האלה.
היות והמפגש הפעם היה ביום חול אז הגעתי אליו היישר מהעבודה.
היה נחמד לפגוש את כל האנשים שאני כבר מכיר וגם מספר אנשים שלא ממש הכרתי (דריאן, מרק ומיכאל) אבל התקשיתי שלא לראות בזה אירוע די עצוב ובשורה התחתונה נראה לי שהפעם הבאה שאגיע למפגש זה יהיה להרצאה.
חבל לשמוע.
עקבתי אחרי אתר ופורום המועדון בתחילת הדרך ונדמה היה שהם התחילו בתנופה נמרצת.
אולי הם באמת בזבזו את כל התחמושת מהר מדי.
מצד שני, אפשר לקחת דוגמא מחייפוקס.
יש תקופות דלות בפעילות, יש תקופות פוריות יותר, אבל איכשהו תמיד יש המשכיות.
גם אם ההרצאות מתקיימות פעם ב….
אני כמעט משוכנע שהדברים יחזרו למסלולם במוקדם או במאוחר.
אמנם הרגשתי היא שכל הפעילות הקהילתית נמצאת במגמת ירידה בתקופה האחרונה (בין השאר בגלל העדר גורם תומך מרכזי) אבל ברמה המקומית כל מה שצריך זה מישהו עם מוטיבציה מספקת בשביל להזיז את זה.