ראיון עם עידו קנר

ראיון זה הוא השני בסדרת ראיונות שמטרתם להציג את הפרויקטים בהם עוסקים ישראלים שונים שמעורבים בתרומה לתוכנה חופשית וגם קצת את האנשים.

בעקבות הראיון הקודם התקבלו תגובות שונות והופקו מספר לקחים שאני מקווה שיהפכו את הקריאה הפעם לנעימה יותר.

הפעם היה לי את העונג לשוחח עם עידו קנר.

את עידו אני מכיר מהתקופה בה שנינו כתבנו באתר לינמגזין ובאופן מעניין שנינו פרסמנו את הקטעים האחרונים שלנו באותו אתר בסמיכות רבה זה לזה.

היה לי בהמשך העונג להנות מעזרתו של עידו בבדיקת הקוד של לימון ושמחתי מצידי לנסות ולעזור לו במקרים אחרים.

עידו הוא "פריק" של פסקל ואני חושב שלפני כל דבר אחר זה מעיד שבדרך לאותה מטרה עידו הוא בין האנשים שלא תמיד בוחרים ללכת בתלם בו הולך הרוב.

אתם מוזמנים לקרוא להלן את הראיון כפי שהתקיים ביום שישי ה-13 ביולי עם עריכות קלות למדי:

DoK
טוב, אז אתה בעצם מכיר כבר את הרעיון בגדול:
מתי בפעם ראשונה שמעת על לינוקס וממתי אתה עובד עם לינוקס?

ik

הפעם הראשונה ששמעתי על לינוקס היתה בערך ב-1996 או 97 … אבל הפעם הראשונה שהתקנתי לינוקס היתה באמצע השירות הצבאי שלי ככה בסוף שנת 2000

איך/ממי שמעת על לינוקס?

שמעתי על לינוקס בפורומים של IOL ז"ל בזמנו… כשכמה אנשים הזכירו את שמו (אני לא זוכר בדיוק מי), ובצבא מישהו שאל אותי אם אני רוצה דיסק של מנדרייק 7 (אם אני זוכר נכון) והסכמתי, התקנתי, ניסיתי ומאז ניסיתי לעבוד עם ההפצה הזו כמה שנים עם הרבה ניסוי ותהיה…
במאצע גם עבדתי עם FreeBSD או יותר נכון – ניסיתי, דבר שדי עזר לי לנסות ולהשתמש בלינוקס
המעבר ללינוקס בתור מערכת הפעלה יחידה היה בערך ב 2003, לאחר שהעברית בלינוקס בעצם התגבשה לצורה מאוד שימושית. לפני כן, הייתי מבצע dual boot מול חלונות.
מאז 2003 המערכות היחידות שנכנסו אלי למחשב היו לינוקס בכל מיני הפצות וגם מידי פעם FreeBSD

אז למה בעצם הסכמת/בחרת לנסות ולהתקין בפעם הראשונה?

דבר ראשון אני אוהב לחקור דברים ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו … דבר שני, מאז ששמעתי על לינוקס, תמיד רציתי להתקין, אבל חיפשתי תירוץ, והתירוץ היו שני דברים..

  1. הציעו לי להתקין.
  2. בדיוק קניתי מחשב חדש והחלטתי שנמאס לי מהתוכנות של מיקרוסופט שכל יומיים גורמות לי לבעיות חדשות, ולמרות שאני תכנתתי בווינדוז אז כבר כמה שנים טובות (מ-96, אתה מוזמן לחשב את הזמן ;)) החלטתי שהגיע הזמן ללמוד משהו חדש, משהו שעוד לא הכרתי.

אני חייב לציין שיש לי גם ניסיון עם מערכות הפעלה אחרות כדוגמת Mac OS (לפני תקופת ה-X)‏ Apple II, OS2, Wrap, Solaris ו-AIX
דבר אחד ראיתי בחלונות 95, זה שהם העתיקו מ-IBM, דבר שגרם לי להבין שמה שאני מקבל זה העתק "בוגר" יותר של טכנולוגיה ישנה יותר, והיה לי חשוב לראות עולם אחר.
אני חייב לציין שאני לא מרגיש שאני מפסיד משהו, בזה שאין לי כוונה להכיר בכלל את Vista

אז איך היתה ההתקנה הראשונה? היו בעיות מיוחדות?!

היא גרמה לי להיות בשוק :)
למי שלא יודע, מנדרייק מבוססת במקור על RedHat אבל ההבדל בינה לבין RedHat באותה תקופה היה שלמנדרייק (כיום מנדריבה) היתה התקנה גרפית. לא הייתי רגיל לדבר כזה… אבל מהר מאוד התגברתי על ההפתעה, ואז קיבלתי מערכת עם KDE 2 ולא הבנתי מה עומד מולי… אבל פרט למודם תוכנה שהיה לי (אפשר לקרוא לזה linmodem ;)) הכל עבד אצלי מהקופסא ודי הדהים אותי שלא הייתי צריך לעשות פעולות מיוחדות
אני חייב לציין גם שזו היתה תקופה שונה מהיום, והקהילה היתה מאוד קטנה (כלומר כולם היו בערוצי IRC, ויכולתי לפנות לעזרה בכל דבר, למרות שבד"כ התשבוה היתה RTFM :))

הבעיה הגדולה ביותר עם לינוקס היתה שלא ידעתי מה לעשות איתה, כלומר ידעתי לעבוד על Windows וזהו.

מה בעצם חיפשת בלינוקס?

אני לא בדיוק ידעתי מה אני רוצה מלינוקס… כלומר, כיום כשאני מדבר על לינוקס גם אנשים שלא מבינים דבר במחשבים יש סיכוי ששמעו על זה, אבל באותה תקופה לא היו הרבה אנשים, ככה שהתחלתי להבין מה קורה סביבי, וכמו שהרבה מגלים כיום, זה לא דבר כזה פשוט :)
יש לי מזל שיש לי חבר שגם מתעניין בדברים האלו, ובייחד החלטנו להבין דבר ראשון את המערכת הגרפית, והבנו איך להגדיר אותה לצרכים שלנו (למשל להתאים את X לרזולוציה ולרוויה כזו או אחרת, בלי להבין מה קורה, זה לא דבר של מה בכך). דבר שני, פגשתי אדם בשם עודד ארבל, אשר הכרתי עוד מהתקופה של IOL, שדי עזר לי להבין מה קורה סביבי.
היו גם אנשים כמו ברק בלוך, ועוד כמה אנשים שנחשבים לאגדה בתחום אבל פחות מוכרים בקהילה הקיימת כיום.

אני מבין שחיפשת תחליף לוינדוז, זה לא מה שמצאת?!

אני לא חושב שלינוקס יכולה להיות תחליף לווינדוז
אני חושב ששני המערכות מגיעות מתפיסת עולם אחרת ואי אפשר באמת להשוות בינהן

אבל מבחינת הציפיות אמרת קודם שרצית להפטר מהתוכנות של וינדוז והחלטת לחפש משהו חדש, אז בעצם כן הגעת ללינוקס במסגרת חיפוש חלופה

כן, אבל לא מצאתי תחליף, מצאתי משהו שונה

זה בדיוק מוביל לשאלה הבאה -
עם אילו מערכות אתה עובד באופן יומיומי? עם מה אתה עובד בבית? וממש בקצרה למה זו הבחירה?

רק עם לינוקס :)
בעבודה אני עובד עם פדורה בתור מערכת שולחנית ופיתוח, ובתור שרת בעיקר CentOS
ובבית אני עובד כרגע עם קובונטו.
אני לא מצליח להנות מהעבודה עם Windows. אני מרגיש שאני יכול לעשות הרבה דברים פשוטים אבל כשאני צריך משהו טיפה פחות פשוט אני צריך לחפש בחצי עולם כלי או פשוט צריך לבנות בעצמי. במצב דומה לינוקס ויוניקס כן נותנים לי מענה.
אני הגעתי למסקנה שהשימוש בלינוקס פשוט גורם לי לתפקד יותר טוב ולבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר שאני יכול לצפות ותמיד יש עוד דרך שאתה מגלה תוך כדי עבודה – לעשות משהו בצורה טובה יותר… דבר שלא הצלחתי למצוא עם windows.

בעבודה ד"א לא בחרתי באיזו הפצה לעבוד איתה :( ואני די לא אוהב הפצות מבוססות RedHat כי הן נוטות להיות מה שהתרגלנו מ windows, כלומר שלוחה של חברה מסויימת. זו הסיבה ד"א שהתחברתי הרבה יותר לדביאן.
דביאן, לא נותנת לי ככה סתם תכתיב של שימוש, אלא נותנת לי את האפשרות לבחור מה הם הכיוונים שנוחים לי וכשאתה מתרגל לעבוד עם apt אז כל העולם נראה הרבה יותר טוב ;)
עברתי מדביאן, כי קניתי לפני יותר משנה וחצי מחשב חדש, ודביאן הלא-יציבה די לא הסתדרה עם החומרה שלי, אז התחלתי לחפש הפצה שכן תסתדר, וההפצה שהרגשתי איתה הכי טוב היתה אובונטו.
אני חייב לציין שאני כל הזמן מזפזפ בין שולחנות עבודה, אני מאוד אוהב את KDE, אבל אני ממש ממש ממש אוהב את הרעיון המקורי של CDE שמומש בהתחלה עם xfce, ולדעתי די נהרס בגרסאות האחרונות

ד"א אני חושב שכל המערכות השולחניות מכילות דברים טובים יותר וטובים פחות, ואצלי הבחירה היא תמיד מה יתן לי את הצורה הטובה יותר לבצע משימה כזו או אחרת

אתה מעורב הן בפיתוח והן בפרויקטים "חברתיים יותר". לאחרונה, לדוגמה, הצטרפת לצוות הניהול של אסטריקס אי אל, באילו עוד פרויקטים חברתיים השתתפת ומה עשית במסגרתם ?

קשה לזכור הכול, אבל היו זמנים שניסיתי לסייע לפרוייקט חצור. היות ואחת השפות האהובות עלי היא שפת פסקל מונחית עצמים (למעשה השפה הכי אהובה עלי), שאלו אותי אם אני יכול לעזור להטמיע את השפה בבית הספר, אבל כאשר הגיע הזמן, הם החליטו ללכת על טכנולוגית מיקרוסופט בשם #C.

הייתי בתקופה כלשהי מנהל בלינמגזין, והוספתי ידיעות, כתבתי תוכן, כמו בלוג, סייעתי לאורי עם כל מיני בעיות עם PHP ופיתוח אתרים וגם ניסיתי לקדם את אחד הפרוייקטים שאני נמצא בו שנקרא FPC – Free Pascal Compiler דבר שהוביל לביקורות בעיקר לא טובות בקרב הרבה אנשים מסביב.

אני עוזר ועזרתי לתרגם תוכנות לעברית, בניהן גם את FPC ולזרוס (FPC הוא המהדר היחיד שיודע לתת הודעות שגיאה בעברית לפי בחירת המשתמש, DoK), סייעתי לך ולשאר JLC במעט עם לימון, הייתי מדווח באגים בצורה קבועה לדביאן, ופעם גם לפרוייקט מוזילה ו, נתתי הרצאות בטלוקס וחיפוקס בנושא FPC, עזרתי בארגון אוגוסט פנגווין 4, כאשר עזרתי ללימור בן יוסף עם האתר ובמקום העבודה הקודם שלי יצרנו את תחרות APCII.
במסגרת שלא קשורה לישראל סייעתי לקהילת הקוד הפתוח בברזיל ביצירת חוויות סביב ימי התוכנה החופשית שם. זה דבר שרציתי גם שיתפרסם בארץ, אבל עקב בעיות כאלו ואחרות, הפרוייקט לא יצא לפועל וחבל.

יש עוד כמה דברים, אבל אני חושב שזה נותן את התמונה הכללית .

נשמע די הרבה, וזה עדיין החלק הקטן יותר של תרומתך, אז מה בעצם משך אותך לפרויקטים האלו בעיקר לאור זה שהחיבה העיקרית שלך היא כנראה דווקא לתכנות?
מה בעצם המוטיבציה שלך לתרום שלא בצורת תרומות קוד?

אני ממש אוהב ללמוד דברים. ואני נהנה לעזור.
דבר נוסף הוא, שאני ממש אוהב שפות בני אדם, תרגום די עוזר לי ללמוד יותר על עברית לדוגמא, וגם היכולת לפגוש עוד אנשים שלא הייתי פוגש בצורה אחרת.
הדבר הכי מדהים זה לראות משהו ש"ירקת דם" עליו, פועל ועובד ושאנשים משתמשים בו.
דבר נוסף הוא שהצורה שלי לראות מה בדיוק הידע שלי מכיל זה פשוט לנסות ולהשיג משהו. ככה אני בד"כ מבין מה אני עדיין לא יודע, ועם מה אפשר להמשיך הלאה…

קוד פתוח זה כמו תינוק, אתה עובד נורא קשה עד שאתה רואה בעצם את התוצאה, ואח"כ אתה מרגיש הרבה הנאה בתוצאה.
גם לומדים על אחריות. כלומר כל אחד יכול לעשות משהו כשזה מעניין אותו, אבל אתה יכול להעיד, שלמשל גם תרגום וגם כתיבת מדריכים גורמת להרבה תסכול ולפעמים המשימה הופכת להיות משעממת, אבל אתה נשאר ומבצע אותה, כי התחייבת. ואתה עושה את זה כי חשוב לך מה שאתה עושה.
ככה למשל בזמן המלחמה האחרונה (אני גר בצפון) סיימתי לתרגם את FPC 2.0.2 ממש תחת אש (בין טיל אחד לשני)

היות וזה נשמע מאוד דומה גם למה שקורה עם תרומת קוד אז אולי תספר על הפרויקטים שאתה מעורב בהם כמפתח?

אני מפתח בעיקר בסביבת FPC ובמסגרת זו אני גם מתקן באגים שאני מוצא בפרוייקט, לדוגמא, וגם עזרתי בפיתוח מנוע ביטואיים רגולריים ורכיבים אחרים.
למשל השילוב של פסקל עם FriBidi שהרבה משתמשים בו כיום, הוא עבודה שבמקור אני ביצעתי.
גם הרבה משילוב של ספריות xlib בפסקל נעשו על ידי.
פעם הייתי גם הייתי מעורב מעט כמפתח בלזרוס, אבל הכיוון שאליו מושך הפרוייקט אינו עולה עם הכיוון שאני מעוניין בו וזה מוביל אותי בעיקר לדווח על בעיות בסביבת הפיתוח, ולעזור לאנשים לעבוד בסביבה.

לגבי פרוייקטים משל עצמי :) – שילבתי קוד של hdate עם פסקל. אני חייב לציין שאני ממש נהנתי לעבוד מול קובי זמיר, הוא אדם טוב, ומתכנת מצויין. לאחרונה שחררתי קוד של CMS שיצרתי בעזרת שפת רובי. למעשה ה-CMS נבנה ע"מ שאלמד את השפה. השתמשתי רק בשפת רובי ללא השימוש במסילות לשם כך.
הגרסה הבאה ד"א הולכת להיות שונה לגמרי מהגרסה הקיימת כיום.

אני מפתח, בצורה ממש איטית, גם קרנל משל עצמי בשפת פסקל (ואסמבלי). ד"א אני לא בטוח שהרבה יודעים, אבל מערכת ה-BSD הראשונה שיצאה בשנות ה-70, היתה כתובה בפסקל וכך גם עוד כמה תוכנות ממש מעניינות כדוגמת VI ו-TEX….
אני גם מנסה לפתח כל מיני כלי פיתוח שונים, כדוגמת ספריות unicode טבעיות הכתובות בפסקל, ספריות לעבודה מול IP (עוד לפני שלב התקשורת עצמו) ועוד הרבה דברים אחרים…
הבעיה העיקרית היא הזמן שהוא קצר מידי, ואני די עובד מסוף שבוע אחד לשני שכל סוף שבוע אני עובד על משהו אחר.

אז מה הביא אותך לפרויקטים שסיפרת אליהם? התאהבת בפסקל בבית הספר?! איך בעצם התחיל הרומן הזה?

אני ממש אוהב פסקל. למעשה פסקל היא השפה השלישית למדתי. כאשר השפה הראשונה היתה לוגו, והשנייה היתה qbasic
ואז בכיתה ח' הייתי בקבוצה קטנה ודי איכותית של אנשים, וסיימנו כמה חודשים אחרי תחילת הלימודים את כל החומר הלימודי. חשבו מה לעשות איתנו ואז החליטו לתת לנו ללמוד קצת פסקל.
מהר מאוד לקחתי כל דבר הכי קטן שנתנו לי וניסיתי להרחיב, וגיליתי עולם חדש של תכנות. באותו הזמן, גם קניתי ספר, והתחברתי ל-BBSים שונים. ב-BBS מצאתי כל מיני דברים עם קוד מקור שאנשים עשו, דבר שהרחיב לי את הרצון ללמוד את השפה – ראיתי תכנות גרפי עם פסקל ואסמבלי ביחד, הבנתי איך DOS בעצם עובדת, הבנתי מה זה פסיקות והתחלתי לשחק עם קוד אסמבלי שמצאתי עד שהבנתי אותו.
הגעתי למצב שכתבתי משהו כמו "אנטי ווירוס" לווירוסי DOS בזמנו. אני חייב לציין שהקוד שכתבתי אז הוא ממש בדיחה מול היכולות שרכשתי כיום :) אבל זה היה פרוייקט מעניין.

באיזשהו שלב ב-96, הגעתי לעבוד עם Windows, גיליתי את דלפי והכרתי עולם חדש של תכנות גרפי עם פסקל. גיליתי שיש דבר כזה שנקרא "מסד נתונים" וכל הזמן ראיתי שאין גבול למה שאני יכול לעשות עם השפה וזאת בזמן שלפני כן (בשתי השפות הקודמות) הגעתי לגבול די מהר.
כאשר הגעתי ללינוקס גיליתי שיש פרוייקט קוד פתוח בשם FPC, אשר נותן לי מהדר פסקל בקוד פתוח לסביבת 32 ביט, והתחלתי ללמוד לעבוד איתו. לאט לאט נכנסתי עמוק יותר בפרוייקט, מצאתי הרבה בעיות, שדיווחתי עליהן ב-IRC, ושלחתי תיקונים לחלק מהבעיות שמצאתי. בסופו של דבר מצאתי את עצמי בתוך הפרוייקט.

טוב, יאללה, חלק סיכום קצר -
יש חומר קריאה שאתה רוצה להמליץ למי שמעוניין להתחיל ולתרום לפרויקטים של תוכנה חופשית?

יש אחד בלבד…
http://www.catb.org/~esr/faqs/smart-questions.html
הלינק הוא לגבי איך לשאול שאלות בצורה "נכונה".
הרבה אנשים שואלים שאלות בצורה של "יש לי בעיה תעזרו לי" והמדריך הזה מנסה להסביר מה היא הגישה והצורה לשאול את השאלה בצורה שיהיה אפשר לעזור. כדוגמת "יש לי אובונטו, ו-gdm לא עולה, איך אני יכול למצוא את הבעיה"
וחשוב לי להגיד למי שרוצה להיכנס ל"תחום" שי/תקח כמה דברים לתשומת ליבן/ם:

  1. תעשו את זה כי אתם אוהבים את זה. אי אפשר להמשיך ולהיכנס לתחום אם לא אוהבים את זה.
  2. תקשורת עם אנשים היא חשובה. ויותר חשוב זה לדעת שאם לא עונים לכם, זה לא נגדכם, ולא "כולם אנטישמים" או כל תירוץ אחר. פשוט יכול להיות שאף אחד כרגע לא יודע איך לענות על השאלה, השאלה יכולה להיות לא ברורה, או 1000+1 סיבות אחרות.
  3. תלמדו להיות חלק מקבוצה, כלומר לא תמיד יקבלו את דעתכם. ולפעמים גם לא יקבלו את הקוד שלכם. יש המון גורמים, וחשוב להבין איך הפרוייקט מתנהל.
  4. תשתדלו לחפש מידע לפני שאתם שואלים אודות הפרוייקט ולהגיע מוכנים. דבר כזה גם יראה על רצינות, וגם יגרום לאנשים לרצות ו"לבזבז" את הזמן שלהם ולעזור לכם.
  5. תהנו ממה שאתם עושים, ותעשו את זה בלי רצון מלהרוויח מזה משהו כמו תהילה או כסף (למרות שאפשר להרוויח כסף מלפתח קוד פתוח).

אז בוא נניח לרגע שיש בין הקוראים מישהו שרוצה לתרום לפיתוח של FPC ולזרוס, למי/לאן היית מציע לו לפנות?

השאלה הראשונה היא מה התרומה שמעוניינים לתת …
כלומר לעזור לאנשים, אפשר דרך IRC פורומים ורשימות דיוור.
דיווחי באגים אפשר דרך האתר.
לתרום קוד, אפשר דרך רשימות דיוור וIRC, כאשר יסתכלו על הקוד ויחליטו אם הוא מתאים או לא… לא בהכרח יקבלו אותו אם הוא לא "ברוח" הפרוייקט או בנוי בצורה לא מתאימה.
הכל שאלה מה רוצים לעשות :)

DoK
אוקיי, אז תודה רבה על שהסכמת להתראיין.

ik

תודה לך :)

About these ads
רשומה זו פורסמה בקטגוריה אנשים, כללי, קוד חופשי. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.

3 תגובות על ראיון עם עידו קנר

  1. אלעד הגיב:

    כמו שמישהו כבר כתב פעם קודמת. ראיון מעניין ורעיון מעניין.
    תודה :P

  2. z4ziggy הגיב:

    ראיון מעולה, וכל הכבוד לעידו על פועלו. מאוד אהבתי לקרוא את המאמרים שלו על פסקל/דלפי (כן, גם אני מעריץ borland מזדקן) והצטערתי שפסקו.

  3. שלומי פיש הגיב:

    תודה על הראיון.

    בכל מקרה עידו אומר שם: "ד”א אני לא בטוח שהרבה יודעים, אבל מערכת ה-BSD הראשונה שיצאה בשנות ה-70, היתה כתובה בפסקל וכך גם עוד כמה תוכנות ממש מעניינות כדוגמת VI ו-TEX….".

    מה שהוא אומר לגבי BSD אינו מדויק
    משום ש-1 BSD הייתה הרחבה של AT&T UNIX, שהייתה כתובה ב-C. . היא אומנם כללה
    מהדר של שפת פסקל (שאולי היה כתוב בפסקל) אך גם כללה את עורך הטקסט "ex" שהתבסס על העורך ed, שהיה כתוב ב-C.

    גם עורך הטקסט vi ירש את הקוד מהעורך ex וכאמור היה כתוב בראשיתו ב-שפת C.
    לגבי TeX, הגרסה הראשונית שלה נכתבה במקור
    בשפת SAIL
    ואח"כ הומרה ל-WEB שהיא גרסת תכנות ספרותי של פסקל. בימינו בד"כ משתמשים בממיר web2c כדי לתרגם אותה לשפת C ואז להדר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s